מאמרים תורניים

בהחילנו את קריאת פרשת יתרו, מביטים אנו בהרמתו על נס של כהן מדיין אשר היה עד ביאתו לחיק היהדות אבי אבות הטומאה, ומנהיג דתם של עובדי האלילים

לאחר שבפרשיות הקודמות הודרך היהודי כיצד להגיע לפסגת האמונה וההתקשרות, מלמדת פרשה זו – פרשת ויקהל את דרגות היחס של האדם לפעולותיו

פרשיות אלו שלאחר יציאת מצרים, הינם מסכת שיעורים שלימד ה' את בני ישראל מתוך רצון להביאם בפועל לנקודת השיא שבכל מידה ומידה אליה מחויב האדם להגיע

לאחר שהגיעו עם ישראל לשיא ההתגלות האלוקית בניסי מצריים, קריעת הים ועליית משה להר האלוקים ארבעים יום וארבעים לילה, מצווה הקדוש ברוך הוא על התרומה

הנה בגמרא בברכות אמר רבי ישמעאל לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן שלא יעסוק אדם בדרך ארץ (פרנסה), תלמוד לומר ואספת דגנך

הגמרא בחגיגה הביאה שבר הי הי שאל את הלל, מהו הסבר הפסוק "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו", והלא יש כאן לכאורה כפל לשון

במשנה ברכות (ב, א) מאמתי קורין את שמע בערבית כו', ופירש"י דמקמי הכי לא זמן שכיבה. ובתוס' (ד"ה מאמתי) הקשו "ואם תאמר היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום

מתני' ברכות ב. מאימתי קורין את שמע בערבין, משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר

התוספות בברכות ב. (ד"ה מאימתי) הקשו היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשכה ואפילו לאחר פלג המנחה

הנה במשנה נחלקו רבן גמליאל וחכמים עד מתי זמן קריאת שמע, דעת רבן גמליאל עד שיעלה עמוד השחר, וחכמים סברו עד חצות, ולא נחלקו אלא אם חיישינן לסייג כרבנן

רש"י ברכות ב. ד"ה עד סוף האשמורה הראשונה וכו' אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת, – כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי וכו'

מתני' ברכות ב. מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן וכו' והיינו דזמנה הוא משעת צאת הכוכבים שלושה כוכבים הוי לילה והנה